 |
|
פיסול בחול ?! שיהיה.
הדף הזה מוקדש לחבורה מעניינת של מטורפים, שפעם בשנה מצליחים לוותר ליום אחד על חזותם הבוגרת ולשים מבטחם בשגיונותיו של איזה אינפנטיל אחד. זהו סיפורם:
(ליחצו על כל תמונה כדי לראות גרסה ברזולוציה מוגדלת)
הכל התחיל אי שם בחודש אפריל של שנת 1998, במודעה קטנה שהופיעה בעיתון ובישרה על "התחרות הראשונה לפיסול בחול" שעמדה להתקיים מספר ימים לאחר מכן. מיותר לציין שכל קשר ביני לבין פיסול הוא מקרי ביותר אך השעמום עושה את שלו אז שיהיה. שמנו את פעמינו, עבדכם הנאמן וארבעה מחברי הטובים, אל עבר הלא נודע אי שם באיזור חוף בית ינאי, כשאנו מצויידים במטקות שלי, בבורקסים של שרית ובמבט מזוגג וילדותי בעיניים.
|
|
לאחר שנפרדנו מכ-30 שקלים (בכל זאת, זה חוף עם חול מדויק, לא סתם) נכנסנו אל החוף, קיבלנו דגל ומדבקות ותפסנו לנו חלקת אדמה קטנה עם נוף לים. לאחר דיון קצר אך נוקב החלטנו להפליא בכישורינו המפוקפקים ולנסות ולפסל יונה עם עלה של זית בהתאם לנושא התחרות. כדי לא להלאות אתכם, נאמר רק שכעבור כ-3 שעות של ריצות מהחוף לים ומהים לחוף, 4 וחצי בורקסים, כמה ליטרים של מיץ והרבה הרבה קרם הגנה, עמדנו פעורי פה אל מול יצירת המופת שלנו שישבה לה כלאחר כבוד על החוף, לתפארת מדינת ישראל.
|
וכמו כל סרט הוליוודי טוב, ובניגוד לכל הציפיות והסקרים - זכינו במקום הראשון !
הערת המחבר: כמובן, שסרטים לחוד ומציאות לחוד - להצלחה מחיר משלה, ולמען הדורות הבאים נאלצנו להשאיר את המטקות שלי בחוף, שכן עתה הן מצאו את ייעודן כתומכות למקור של היונה, שהתנוסס לבטח עוד שנים רבות לאחר מכן. חבל - דווקא היו אחלה מטקות. נו, שוין.
|
|
|
שנה לאחר מכן, מסוחררים מהצלחתנו ומהקריירה הענפה שבאה בעקבותיה, הקדמנו והגענו חדורי מוטיבציה אל התחרות השנתית, כשהפעם אנו מצויידים בכלים שונים ומשונים, בתמונות שהורדתי מהאינטרנט ובהרבה אופטימיות קוסמית. ושוב, ידה ידה ידה, כעבור כשלוש שעות בשמש היוקדת עמדו להן על החוף שתי יצירות מופת מעשה ידינו, אחת מהן הביאה לנו גם הפעם את הזכיה במקום הראשון.
|
|
מובן מאליו שאחרי שני ניצחונות רצופים עלה לנו הקרם-הגנה לראש ולא יכולנו לוותר על התחרות השלישית שנערכה באפריל 2000, אליה הגענו בנוכחות אדירה (עכשיו כשאני חושב על זה, לא ממש הכרתי את כל מי שהיה בקבוצה...) אבל זה לא הפריע לנו להרים שתי יצירות מופלאות נוספות, הפעם בנושא "שירים ישראליים", ותאמינו או לא - אחת מהן העפילה לראש הטבלה. פעם שלישית גלידה.
|
|
|
|
|
מכאן ואילך כבר התפתחה לה המסורת השנתית של תחרות הפיסול בחול. לאחר שכמעט ורוששנו את החברה להגנת הטבע, הבנו שקלושים הסיכויים שיאפשרו לנו לזכות שוב בפרסים, ואכן בתחרויות שהגיעו בהמשך בחרו השופטים להתעלם מאיתנו לחלוטין בצורה מחשידה ואפילו פלילית.
ואם כבר מדברים, אז הנה פנייה אל מארגני התחרויות:
מארגנים ושופטים יקרים, קלטנו אתכם ואין לנו שום בעיה - פרסים לא מזיזים לנו ! אם באמת חשבתם שזה מה שידיר את רגלינו מהתחרויות בעתיד - תחשבו שוב...
חוץ מזה, עזבו אתכם מפרסים - לא ינשור לכם האף אם לפחות תציינו את המקצועיות וההתמדה (אייל - לתשומת לבך).
|
אפריל 2004 - אפילו מבלי להפעיל לחץ פיזי מתון, חזרנו וזכינו הפעם באיזושהי הכרה ממסדית (לאייל מרשות הטבע והגנים - אתם בכיוון הנכון... אגב, לא מצאתי אצלי אימייל ממך)
בנוסף, נראה שהפעם זכינו גם להכרה לא-ממסדית והפכנו למודל לחיקוי - מישהו פיסל יצירה שבאופן מקרי לחלוטין (...) נראתה כמו היצירה שבנינו שלוש שנים קודם לכן לשיר "אמא ודני הלכו לים". (אם אתה קורא את זה עכשיו - קיבלנו את זה כמחמאה, אבל שים לב שהדמות של דני צריכה להיות בצד ימין והכובע שלו צריך להיות סגול, אז להבא נא לדייק).
נ.ב. - גם הפעם, כמו בכל הפסלים הקודמים (פרט ליונה) הכל עשוי מחול ומים נטו, בלי חומרים משמרים, בלי צבעי מאכל (כולל ראש הספינקס, שהתנוסס לתפארת בזכות ההידוק האובססיבי של שרית), אז לכל הקבוצות האחרות - עם כל הכבוד (ויש כבוד), לא לזלזל !
|
| אפריל 2005 - מכונית שלט רחוק (אם היו לנו עוד שעה-שעתיים - היא גם הייתה נוסעת)
|
אפריל 2006 - אני נמצא בגולה. ;-(
מחכה לתמונות מהנציגים...
אייל - אמרו לי ששלחת עוד אימייל. לא קיבלתי... אבל בזכותך גיליתי את התקלה. תודה
|
אתרים נוספים בנושא פיסול בחול (אנחנו לא הפסיכים היחידים בעולם...)
|
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)
)